לא אגזים אם אומר שעברתי תהליך. קודם כל של לקרוא לדברים בשם. לא רק במובן של כנות. גם. אבל גם שפה שעוזרת למיין את הבעיות בבית.  והליווי של שירי... קואוצינג? פסיכואנליזה? קורס ביזמות? שירי בטח תגיד שהיא רק ליוותה אותי בארגון הבית. אבל הבית הוא הכל. מצד אחד יש לה יכולת לקלוט ברגע את הבית, להעלות רעיונות יעילים ומדליקים לארגון מחודש, להבין את הפונקציות- ומצד שני שירי קלטה ברגע אותי. הרגיעה את הפחדים, אפשרה לנסות, לא נבהלה מהבהלה שלי, עזרה לי לנסח לעצמי במילים את הדינמיות של הבית. אף אחד לא מדבר על זה! הילדים גדלים. כל שנה שנתיים צריך לעשות הערכה מחודשת של ארגון הבית לצרכים החדשים. טוב, אולי דיברו על זה, לא איתי. לא הרגשתי שכואב לי, שאני מוותרת, שאני עושה משהו מנוגד לאופי שלי, לא הרגשתי שמנסים לחנך אותי. שירי הובילה אותי בעדינות ובהתלהבות שנדרשת ליצור כמוני.
האם אני השתניתי? ממש לא! אבל הבית שלי השתנה. הוא עובד בשבילי. בשביל הילדים שלי. הם עצמאיים יותר, לוקחים אחריות על מה שהם כן יכולים לסדר ולשים במקום. יותר נעים לי. אני מרגישה שמנטרות, צורת חשיבה, כלים שקיבלתי משירי- ממשיכים להדהד בי ברגעים החשובים (כלומר הרגעים שאין לי כח לעשות כלום).״
טוב, אולי טיפה כן השתניתי.